<h1>ספר הפרדס — שער שביעי</h1>
<h2>דף נא:</h2>
קשיא לי אמאי לא תקנו רבנן ברכה שניה על הריח כמו על שאר מיני אכילה, דגרסינן בפרק כיצד לאפוקי ריחני כלומר שאין מברכין בסופן, ודוק בגמר' ואיתא נמי במסכת נדה בפרק בא סימן, יש לי לומר דבשאר דברים דין הוא שיהיה להם שתי ברכות, הראשונה ברכת הטעם דכיון דנהנה צריך להודות לבוראו, והשניה משום שנהנה אחר אכילה שחולק הכבד מן הדם לשאר אברים, וא"כ ברכה ראשונה היא משום הנאת החיך והשניה משום הנאת שאר איברים, אבל בריח אינו כן דאין לכל הגוף שום הנאה אלא לנפש בלבד וכיון שכן די לו בברכה אחת, כך נראה בעיני.
